באיחור אלגנטי של שבוע
אחרי שעיכלתי את האירוע-
הנה פוסט סיכום להרצאה בבנין שלם עם אהובה צוקרמן.
אז קודם כל זו חוויה.
בכללי בנין שלם זה אירוע נחמד כי פוגשים בו מלא נשים שאני אוהבת מכל ההיסטוריה שלי,
אבל הפעם היה לי חוויה גם להיות בחדר מרצות,
לבכות מצחוק ולקבל השראה מחנה כהן אלורו,
לצלם סרטון ספונטני עם ד''ר חנה קטן ועוד אחד עם אהובה,
בקיצור זה היה ממש חדש לי ומגניב.
ההרצאה עצמה היתה לי מאתגרת,
כי זה היה בקונספט של שיחה ביני לבין אהובה, ולא רק אני מנהלת את האירוע,
אבל למדתי מזה המון ונשמע מהנשים שהיו שם שזה דווקא רעיון מוצלח.
שלא כהרגלי, דיברנו דווקא לאימהות, ולא על כיבוד הורים.
דיברנו על ההבנה הפשוטה
שאנחנו האימהות המדוייקות והכי טובות לילדים שלנו,
ואת זה קבע מי שיודע הכי הכי טוב מה טוב ומי את באמת,
וכן, הוא לקח בחשבון את החולשות שלך,
ואת הטעויות שבטוח עשית ותעשי עוד.
ואיך כולנו, כל האימהות הטובות המשקיעניות והמסורות,
מסתובבות עם שק של ייסורי מצפון ורגשות אשמה
שאנחנו לא מספיק ולא עושות את התפקיד שלנו ושורטות את הילדים שאנחנו כל כך אוהבות.
ואיך זה שמהכוונות הכי טובות
אנחנו שומעות כל הזמן ממנחי הורים, מרבנים וממחנכים שיש מיליון תנאים להורות,
תעשי א', ב', ג', ד', ה', ו', ז', ח', ט', י', ואז תהיי אמא טובה. אולי.
ואנחנו באנו בהכי פשוט,
לעשות מסאז' לאימהות (תציצו בסרטון הספונטני שצילמתי עם אהובה לפני השיחה… )
ולחזק אותן שהן טובות בדיוק כמו שהן.
(וגם הבעלים שלהן, כן כן)
ולהזכיר להן שככל שאנחנו מאשימות את עצמינו יותר במה שהילדים שלנו בחרו לעשות- אנחנו הופכות אותם לחסרי אחריות.
זה כמובן לא אומר שאנחנו שמות פס על הכל ועושות מה שבא לנו בקטע הרע,
אלא שאנחנו כהורים צריכים 'לדפוק חשבון' לה'.
לעשות את התפקיד שהוא נתן לנו הכי טוב שאנחנו יכולות. זהו.
מה הילדים שלנו יעשו,
איך הם יפרשו את מה שאמרנו,
מה הם יבחרו ליישם מהחינוך שלנו,
במה הם יבחרו להתקדם להיות טובים יותר מאיתנו-
זה שלהם לגמרי.
הם יכולים לצאת אנשים נהדרים עם אמהות כושלות, ויכולים לצאת מפלצים קטנים למרות שיש להם אמהות מושלמות (ולא חסרות דוגמאות…).
בקיצור-
אימהות
הורים
הרימו ראש
זקפו את הגב
אתם נהדרים כמו שאתם.
תודה עליכם
בשורות טובות
