שיחה שנוגעת בקשר הכי משמעותי בחיים שלנו - הקשר עם ההורים. להבין מה באמת מפעיל אותו, ואיך אפשר בקלות ליצור קשר נעים ואוהב. שיחה בגובה העיניים, מלאה הומור וסיפורים, והכי חשוב - תכל'ס, כלים שאפשר ליישם מיד בסוף השיחה, ובקלות.
אם את מחפשת שיחה שהבנות נשארות בה מרותקות עד הסוף (ולא רוצות ללכת לשירותים כדי לא לפספס… סיפור שקרה באמת!)
שיחה שהועברה בעשרות אולפנות, מדרשות וערבי נשים, וקיבלה תגובות מרגשות ומשמעותיות גם הרבה זמן אחרי השיחה.
והכי חשוב, בנושא שנוגע לכל אחת, ולא מספיק מדברים עליו ובטח שלא נותנים כלים שיכולים לשפר את הקשר באופן מיידי. הגעת למקום הנכון.
זה לא שיעור תורני (שזה חשוב!), אלא דיבור מעשי מהלב ומהשטח.
שיחה שיגידו לך אחריה: "איזה מזל שהבאת אותה - צריך להביא אותה גם בשנה הבאה."
אולפנות, מדרשות, ערבי נשים מדגם חלקי







חינכתי באולפנא למעלה מ – 15 שנה, ואני מכירה מקרוב את האתגרים והיופי של הנערות שלנו, ואיך לגעת במה שבאמת מטריד אותן, לנרמל אותו ולתת צורת חשיבה חדשה ומשמעותית, שמבוססת על שנים רבות של ניסיון בייעוץ וליווי אנשים ונשים באתגרי הקשר עם ההורים.
שנים שאני מדברת על הנושא של כיבוד הורים, מנחה קבוצות, מייעצת ואפילו יצרתי קורס דיגיטלי לשיפור הקשר עם ההורים. (רוצות לשמוע עוד? יש לי גם פודקאסט וסרטונים ביוטיוב.)
רובנו נשארנו בתפיסת הגננת לגבי כיבוד הורים: אסור להעיר את ההורים, צריך להביא להם מים, לא לשבת במקום שלהם, מה שלמדנו בגן.
כשאנחנו גדלים המעשים שעונים להגדרת 'כיבוד הורים' משתנים. עכשיו לכבד הורים זה להתקשר, לבוא לבקר, לעזור במה שצריך, אבל התפיסה לא השתנתה, ואז אנחנו מתוסכלים שאנחנו כל כך מכבדים, ובכל זאת הקשר גרוע.
האמת היא שכיבוד הורים זה לא מה שאנחנו עושים, זה מה שאנחנו מרגישים. עמדת הנפש שלנו.
וכשאנחנו משנים אותה, אנחנו רואים ברכה גדולה בכל התחומים בחיינו. הביטחון העצמי, הקשר לה', ובעתיד הזוגיות וההורות בעז"ה.
על כל זה, ועוד הרבה מעבר, נדבר בשיחה.
וכן, יש מקום לשאלות כל הזמן, וכמובן שהבנות מלוות אותי לרכב בסוף השיחה לעוד ועוד שאלות אישיות.
הכי מרגש זה לפגוש בנות שנים אחרי השיחה, סתם באמצע החיים באוטובוס או בסופר ולשמוע מהן "היי, את העברת לנו פעם שיחה על כיבוד הורים! שתדעי שזה שינה לי לגמרי את החיים"
אותו רעיון מרכזי, בגרסה שמתאימה בדיוק לקבוצה שלך.
איך כיבוד הורים בונה את הביטחון העצמי שלי, ואיך עושים את זה בפועל (מותאם לרמה של כל שכבה).
הנ"ל וחיבור לשליחות בשירות הלאומי, למפגש עם הורים וחוויות חיים מאתגרות, קשר עם ההורים בתקופה של השירות מחוץ לבית
מההורה שלי להורה שאני- איך הקשר עם ההורים שלנו (והחם-חמות...) משפיע על האמהות שלנו?
עשרות אולפנות, מדרשות וקהילות - בצפון, במרכז, בירושלים והשפלה, בשומרון ובדרום.
מדגם לא מייצג של התגובות שקיבלתי — לא נגעתי.
היו תגובות מדהימות על השיחה שהעברת. ברמת שיחה משנת חיים. תמשיכי להאיר ככה.
מחנכתהתלמידה שלה הייתה מרותקת כל השיחה, וממש הקשיבה. איזה שיחה חזקה, זה ממש נגע בה.
מחנכת, י"בלמדתי ממש מכל השיחה, במיוחד לא להיות בעמדה שופטת — זה הבסיס לכל המורכבות איתם. לקחתי את הקטע של הסמכות: אנחנו מתחת להורים ולא מעליהם.
תלמידהאסתר אין עליך ואין מעליך (חוץ מההורים והקב"ה 😉) — היה וואו! מעניין, קליל ופשוט, תמיד כיף לשמוע אותך.
רכזתאם היית קרובה אלינו הייתי אומרת שנעשה סדרת מפגשים. אני עדיין חושבת איך אפשר לעשות את זה שוב. היה מאוד מאוד משמעותי עבורנו.
מחנכתחשוב כל כך, והבנות ספגו כל מילה. תודה מכל הלב, ואבקש את ההקלטה...
רכזתהשיחה הייתה מרתקת! ממש הבנתי לעומק איך לכבד את ההורים שלי בצורה טובה ולא "מלמעלה".
תלמידה, כיתה ז'ההרצאה גרמה לשיח ער מאוד בשכבה, השיחה ממש פתחה להן את הראש לתפיסה אחרת לגמרי.
מחנכת, אולפנת בהרן