שבוע טוב!
השבוע הייתי בטיול נודד במכתש רמון עם אמא שלי.
אני יודעת שתגידו שאני משוגעת שיצאתי ככה במוצ''ש אחרי שבת בר מצווה של הבן שלי אבל זה מה שהיה.
היה איזה קטע במסלול שאמא שלי מעדה קצת, ויצא לי מהפה כזה 'אמאל'ה, תיזהרי!!!' שזה כמובן די מגוחך בהתחשב בעובדה שמדובר באישה בוגרת שבהחלט לא צריכה שיגידו לה להיזהר.
צחקנו על זה שמאז שאני אמא יש לי בעיה של 'אחריות לא מווסתת'. כלומר אני לוקחת אחריות מוגזמת בדברים מסויימים, ולא לוקחת אחריות במקומות שצריך.
וזה פוגש אותנו ביג טיים מול ההורים שלנו.
לדוגמא, אחת הנשים בקבוצה סיפרה לי שהיא לא אמרה לאמא שלה שהיא נוסעת לטיול כי היא לא רוצה שאמא שלה תטרח ותבוא עם ערימות של סירים לשמור על הילדים.
מפה לשם הנכדים השובבים התקשרו לסבתא שהגיעה עמוסה בכל טוב להיות עם הנכדים, וגם התעצבנה על הבת שלא סיפרה לה שהיא נוסעת וצריכה ביביסיטר.
למה את לא מספרת לה שאת נוסעת? שאלתי אותה.
אני לא רוצה לנצל אותה, היא כבר לא צעירה וזה המון טרחה לבוא אלינו.
אבל היא רוצה לבוא לשמור על הילדים שלך?
היא תמיד מסכימה לבוא לעזור. אבל אני חושבת שהיא לא באמת יודעת להגיד לא.
אז את בעצם שומרת עליה מעצמה?
משהו כזה…
וזה התפקיד שלך לאבחן שיש לה בעיה להגיד לא וגם לטפל בבעיה?
צחקנו.
זה פשוט לא האחריות שלך. היא בנאדם בוגר, וזכותה לבחור לומר כן ולהתאמץ. זה שלה!
רק בשורות טובות
