→ לכל הפוסטים בבלוג

ההשקעה הנכונה זה ברצון

כשאני באמת בעמדה נכונה מולם, כשאני לגמרי 'בת', גם אם אני לא עושה כל מה שהייתי רוצה להיטיב להם- הכוונה עוברת.

השנה חינכתי חמישית, לראשונה בחיי.
לא אשקר שלא חששתי מאוד בהתחלה
שאני לא אצליח להסתדר איתן,
אבל פונקתי בכיתה מהחלומות, והיה מעולה.

אחד הרווחים הגדולים מהשינוי
היה שסוף סוף לימדתי ולמדתי
כמו שצריך את הלכות תשובה לרמב''ם.

זכור לי במיוחד שיעור שהגיע לטונים גבוהים
(למרות שהוא היה בזום…)
על פרק ג', שבו הרמב''ם מסביר
שאם אדם מתחרט בערוב ימיו
על המעשים הטובים שהוא עשה,
הוא באמת לא מקבל עליהם שכר.

הבנות התקשו להאמין
שכל המעשים הטובים שאדם עושה בחייו
מתבטלים בגלל שינוי של הרצון
כשאדם זקן,
ניסינו להבין את העניין,
גייסנו הורים ואחים, היה מרתק.

אני יצאתי מהלימוד הזה
עם אמונה בכוח של התשובה.
תמיד חשבתי (קצת כמו יונה הנביא)
שכל הסיפור הזה של תשובה
הוא קצת ותרנות של הקב''ה.
לארג'יות נחמדה, לא כל כך לוגית.

אבל הלימוד הזה גרם לי להבין
שהקב'ה לוקח ממש ברצינות
את עניין הרצון שלנו.

ותכל'ס, זה מה שקובע!
לטוב ולמוטב!

אם עשית רע
אבל עכשיו אתה באמת
לא רוצה את המעשים הרעים האלה
הם לא נחשבים יותר.
ככה פשוט.

וגם הפוך.
עשית מעשה טוב- נתת צדקה,
התלבשת בצניעות-
ועכשיו את חושבת שזה היה טיפשי
ואנשים צריכים להסתדר לבד
וכל הצניעות הזו חונקת
וחבל שהתלבשתי ככה-
גם הרצון הזה גורם שהמעשים שעשית
לא נחשבים יותר.

כאילו ברגע שהבנתי
שזה נכון לשני הצדדים,
היה לי יותר קל להאמין
שתשובה היא אפשרית, שהיא אמת.

וכמובן שהעניין העיקרי פה זה הרצון.

המשמעות שלו והכוח שלו.
הרבה יותר מאשר המעשה,
(בלי לזלזל במעשים חס וחלילה.
בסוף המעשים משקפים את הרצון שלנו,
ואם אנחנו לא עושים-
סימן שבעומק העומקים,
לפעמים ברבדים שאנחנו לא מודעים אליהם,
אנחנו לא לגמרי רוצים.)

זה עוזר לי גם בנושא של כיבוד הורים.
זה נושא מאתגר, באמת.

אבל גם כאן
הרצון שובר את כללי הטבע הפשוטים.
כמו שאנחנו סולחים לילד ששיגע אותנו
כשהוא אומר שהוא מתחרט
ולא יעשה את זה יותר,

וכמו שה' סולח לכולנו,

ככה גם ההורים שלנו
מסתכלים ומרגישים וכמובן גם מגיבים
בעיקר לרצון שלנו,
לעמדה הנפשית הפנימית שלנו מולם,
והרבה פחות למעשים שנעשה.

אם נקנה מתנות
ונבוא לבקר ונעזור בהכל
אבל הלב שלנו שחור
ממחשבות רעות עליהם-
כל הטוב שאנחנו עושים
לא יראה ולא יחשב בכלל.

וגם להיפך.
כשאני באמת בעמדה נכונה מולם,
כשאני לגמרי 'בת',
גם אם אני לא עושה
כל מה שהייתי רוצה להיטיב להם-
הכוונה עוברת.

בקיצור ההשקעה הנכונה זה ברצון.
השאר יבוא מעצמו.

שנזכה להצליח לחזק את הרצון הטוב
שנמצא בכולנו

בשורות טובות

אסתר סולטן

יש לי מתנה בשבילך!
המדריך- איך ליהנות מהקשר עם ההורים
ולהפסיק להתאכזב מהם ♥

הקורס יצא לאור!

אפשר להירשם פה כמתעניינת ולקבל פרטים נוספים

שלחתי לך מייל עם פרטים.