בתורה, כשה' מנסה להרגיע את עם ישראל לגבי הצרות שהם עומדים לעבור כעונש על החטאים שלהם, הוא אומר- "וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ". כלומר- אל תדאגו, זה רק כאב של חינוך, ייסורים שבאים מתוך אהבה, כמו שאבא מייסר את בנו וברור לשניהם שזה מאהבה.
ברור לכולם?
בעידן שלנו אני כבר לא חותמת על זה. כל ילדה מכירה את המושג 'הורות רעילה', ובתרבות שאנחנו חיים בה ההורים הם אחד הגורמים המזיקים להתפתחותו הבריאה של הילד. אם הייסורים שה' מביא עלינו זה כמו ייסורים של אבא, זה ממש ממש לא מרגיע…
התהפכנו.
שכחנו את האמת הפשוטה של האהבה הברורה והבלתי משתנה של הורים כלפי הילדים שלהם. הלוואי שניזכר גם שהאהבה של ה' אלינו כזו- ברורה, פשוטה ובלתי משתנה.
ומבקשת להוסיף הודיה על הנס שקרה לנו אתמול בפיגוע בחווארה. בן דוד שלי נפצע שם, וכשרואים את הרכב המרוסס ביריות מבינים עוד יותר לכמה אהבה ורחמים זכינו. הודו לה' כי טוב.
בשורות טובות ושנה טובה
