יש מי שטועה לחשוב שלכבד את ההורים
מוחק את האישיות המיוחדת של הילד,
ומונע ממנו לבחור באופן אותנטי ועמוק את הדרך שלו בחיים.
וזה בדיוק הפוך.
דווקא כיבוד הורים משחרר אותנו לבחור בצורה חופשית באמת את הדרך שלנו בחיים.
כשאדם מלא בביקורת על דרך החיים של ההורים שלו,
באופן הכי טבעי, הוא בוחר ללכת בדרך ההפוכה.
אם ההורים שלו טבעוניים, הוא יהיה קרניבור
אם הם מאוד הקפידו על גבולות עם הילדים
הוא דווקא ישחרר ויתן לילדים מרחב בחירה גדול
וכן הלאה.
האם הבחירה להיות קרניבור או לתת לילדים מרחב בחירה היא באמת חופשית,
או שהוא לעומתית להורים שלו?
האם זה מה שהוא באמת מאמין בו,
או שהוא בוחר בדרך הזו כי הוא רוצה להתרחק ככל האפשר
מההורים שלו ומהדרך שלהם?
כשאדם נמצא בעמדה שיפוטית מול ההורים
הוא בעצם רואה רק שתי אפשרויות-
להיות כמוהם, או להיות ההיפך מהם.
הוא פשוט לא רואה את עשרות האפשרויות האחרות שקיימות,
כי הוא ב'מוד' של בריחה, 'רק לא להיות גרוע כמו ההורים שלי'.
כשמכבדים את ההורים ומפסיקים לשפוט אותם,
מפסיקים לברוח מהדרך שלהם
מפסיקים להיות לעומתיים
ומתחילים לבחור באמת, את הדרך שטובה ונכונה לנו.
שנבחר באמת
מגיע לנו לחיות טוב
בהצלחה
