לאכול את הערכים שלך שבוע שלם

לפני שבע שנים סיון רהב מאיר סיפרה שהזמינו אותה להנחות ליל סדר לדוגמא לשגרירים מכל העולם.

ואז השגריר מטנזניה שאל אותה- 'זה אמיתי?' באמת מנקים את הבית מכל פירור חמץ ובאמת לא אוכלים לחם שבוע שלם, או שזה רק טקס סמלי כזה, לאכול מצה?

הקטע הזה תפס אותי (עובדה שאני זוכרת את הפוסט הזה שלה מלפני שנים…) בגלל המסקנה שלה.
מביאה במילותיה-

''עצרתי לרגע והבנתי שאולי זה הסוד העוצמתי של פסח, ובעצם של היהדות כולה: אפשר לדבר ערב שלם על ערכים, אבל לאכול את הערכים שלך שבוע שלם זה כבר משהו אחר.

זה דבר אחד לדבר על חירות, ודבר אחר לגמרי לחבר בין חירות הנפש שלי לבין שאריות לחמנייה אצלי בפינות המטבח.''

וזה פגש אותי חזק בשבוע האחרון.

בגלל הקבוצה הפתוחה 'אבא אמא ואני-תכל'ס' קיבלתי הרבה שאלות מנשים על דילמות שיש להן בקשר להורים. חלקן כואבות ממש.

ושוב הבנתי-
לדבר על היופי בחיבור להורים זה מקסים, ויש אפילו 'יום האם' בשביל הטקס.

אבל לכבד הורים, באמת, כולל הרבה שינויי תפיסה והתנהגות שחלקם לא כל כך קלים לנו, בלשון המעטה.

אבל רק ככה זה באמת קורה.
ממש כמו בפסח.

כשאנחנו מכבדים אותם באמת גם כשזה מאתגר וקשוח, גם כשהם מתנהגים בצורה ממש לא פשוטה,

שם מגיעה גם ההשפעה הברוכה של קשר נכון עם ההורים, בכל המעגלים בחיינו.

שנזכה להמשיך לראות בעיניים ישועות גדולות
ולהשיב לב בנים על אבותם.
חג שמח