פעם עשיתי ייעוץ לבחורה מתוקה ביותר,
שמשהו בקשר עם ההורים לא עבד לה.
הבנו מה הדינמיקה ביניהם ומה היא צריכה לעשות,
ואמרתי לה שאשמח שהיא תעדכן אותי עוד שבוע מה קורה ומה השתנה.
שבוע? היא צחקה,
מה כבר יכול לקרות תוך שבוע?
קורה הרבה מאוד, אמרתי לה,
ואמרתי שבוע ליתר ביטחון.
בדרך כלל השינוי קורה הרבה יותר מהר.
אחרי שעה היא שלחה לי הודעה שהיתה לה שיחה ממש טובה עם ההורים ואיזה אושר זה, ושממש כיף להיות ילד.
מודה שהתרשמתי מהקצב של היישום שלה, אבל לא הופתעתי מהתוצאה.
כי ככה זה.
בין ההורים לבינינו יש צינור של אהבה.
באופן טבעי האהבה זורמת שם וטוב לכולם.
לפעמים יש אבנים בצינור, שמפריעות לאהבה הטבעית לזרום.
ואז יש מתחים, עלבונות ומריבות.
אבל ברגע שמשחררים את הסתימה,
האהבה הטבעית חוזרת לזרום במלוא העוצמה.
בראש השנה אנחנו מתפללים שוב ושוב- 'אבינו מלכנו'.
ה' הוא המלך שלנו, אבל כשהוא רוצה להסביר לנו כמה הוא אוהב אותנו הוא משווה את עצמו להורים.
'כרחם אב על בנים ריחם ה' על יראיו'.
לפעמים אתגרי החיים משכיחים ממנו את העובדה הבסיסית והקריטית הזו. ה' אוהב אותנו, ורוצה בנו תמיד.
וגם ההורים שלנו,
לא משנה כמה מאתגר לנו איתם ולהם איתנו,.
לא משנה איזה חילוקי דעות יש בינינו,
תמיד תמיד אוהבים אותנו
ורוצים שיהיה לנו טוב.
לנו נשאר רק לשחרר את הסתימות בצינור האהבה שבינינו,
וזה מהיר ופשוט יותר ממה שזה נראה…
שנה טובה ומתוקה
שנמשיך לראות ישועות ונחמות גדולות
תודה שאתם כאן,
