תני אמון בילדים שלך

יש לי חברה שיש לה דרך חינוכית מאוד מיוחדת.
היא מדברת עם הבן שלה ממש כמו לילד בוגר ומחנכת אותו למצוות מתוך הבנה ועומק.
זה מאוד מגניב לראות את זה.

היא שלחה לי הקלטה מאוד מבואסת שהיא לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב.
הם היו בחג אצל אמא שלה,
שהתחילה להגיד לילד שאם הוא לא ישים ציצית תהיה לו עבירה,
והנה סבתא תעשה לו לוח נקודות ומבצע ציצית שבסופו ממתק שווה,
וזה כל כך לא הדרך החינוכית שלה!!!
היא כל כך לא מאמינה בפרסים ובאיומים והפחדות ובטח לא כשזה בחינוך למצוות!!!

ומצד שני זו אמא שלה,
והיא עשתה את הקורס שלי ובאמת חשוב לה לכבד את אמא שלה.
מה עושים?

סיפרתי לה סיפור ששמעתי פעם מהרבנית אסתר לבנון.
היא סיפרה שהיא היתה עושה את האפייה לשבת ביום רביעי,
וביום שישי ילד שהיה מסיים את כל המשימות שלו לקראת שבת- היה מקבל עוגה.

ואז חמותה התחילה להגיע אליה בימי רביעי,
וברגע שהעוגה היתה יוצאת מהתנור
חמותה היתה קוראת בקול לילדים- בואו בואו, מי רוצה עוגה???

והרבנית לבנון מספרת שהיא היתה משתגעת מזה,
ומה יהיה ביום שישי?
מה יהיה התמריץ לילדים אם מקבלים ככה עוגות חינם?
ומה עם החינוך שעוגה זה לשבת ולא סתם ככה באמצע השבוע?

והיא מספרת שעם הזמן היא הבינה שהילדים שלה מספיק חכמים
להבין מה מותר כשסבתא נמצאת ומה מותר בשאר הזמן,
והחינוך שלהם לא כזה שברירי …

וזה מה שאני אומרת לכל מי ששואל אותי לגבי סתירה בין החינוך שלנו לבין מה שקורה אצל סבא וסבתא.

תני אמון בילדים שלך שהם יודעים מצוין מה החינוך שלך.

תסמכי עליו שגם כמה דיבורים לחוצים בחינוך למצוות
לא ישברו את מה שהוא מקבל ממך על קיום מצוות באהבה.

תסמכו עליהם שהם יודעים מצוין מה מותר ומה אסור,

ואפילו יותר מזה, דווקא כשהם יודעים מה מותר ומה אסור אצלך
ורואים שאת שותקת כשסבתא אומרת משהו שונה ממך-
זה הכי מלמד אותם כיבוד הורים.
אז הרווח הוא כפול.