לכו לבקש ברכה מההורים לפני יום כיפור!
השנה היתה לי פגישת ייעוץ, שבה הבנתי שוב כמה הסיפור הזה של ברכה מההורים משמעותי לקשר איתם, אז אכתוב אותו בסוף הפוסט.
נתחיל?
שמעתי פעם סיפור על בחור ישיבה שבא למשגיח שלו עם שאלה.
נכון יש ענין ללכת לקבל מההורים ברכה לפני יום כיפור?
אז ההורים שלי גרים במרחק שלוש שעות נסיעה מהישיבה.
חשבון פשוט- שלוש שעות הלוך, ברכה מההורים, ושלוש שעות חזור.
לא חבל על הביטול תורה?
אולי עדיף שאני אלך לבקש ברכה מראש הישיבה?
הוא גר פה, ממש מעבר לכביש,
והוא גדול הרבה יותר מההורים שלי
(בלי לזלזל כן?
אבא שלי בעצמו אומר את זה)
אולי עדיף לוותר על הברכה מההורים דווקא?
שמע, הסביר לו המשגיח,
תאר לעצמך שאתה עובד על המחשב,
פתאום המחשב ננעל.
אתה מנסה מפה ומשם
ובסוף בלית ברירה הולך לפורץ המחשבים הכי מקצועי באיזור
והוא מגיע עם צרור של דיסקונקים ומתחיל לעבוד על המחשב שלך.
מלא אותיות ירוקות רצות וכל מיני קודים שאנחנו לא מבינים,
ואז, באמצע שהוא עובד,
נכנס אחד מבני הבית ואומר-
אה, המחשב ננעל?
מה הבעיה, יש לי את הסיסמא.
מתקרב, מקליד את הקוד והופה- המחשב חוזר לחיים.
עכשיו, מי מהם יותר גדול?
אין שאלה שהפורץ המקצוען מבין במחשבים הרבה הרבה יותר
מהאיש הפשוט שהקליד את הסיסמא,
אבל בשורה התחתונה-
מי הועיל יותר?
האיש הפשוט,
פשוט כי יש לו את הסיסמא, את הגישה הישירה למחשב.
אותו דבר אנחנו.
שלושה שותפים באדם-
הקב"ה, אביו ואימו.
לשלושתם יש גישה ישירה ל"מסד הנתונים" שהוא אנחנו.
את היכולת למשוך עלינו טובה וברכה.
חס וחלילה לזלזל בגדולי ישראל,
שהברכה שלהם גדולה ומשפיעה
אבל זה כמו הפורץ מחשבים,
שמרוב שהוא מוכשר הוא מצליח
למצוא דרך עוקפת ולהכנס פנימה ולשנות את המציאות שלנו לטובה.
אבל יש לנו את אבא ואמא שלנו,
שיש להם את המפתח הישיר אלינו.
וזה בכלל לא קשור לרמת הצדיקות או החוכמה שלהם,
זה משהו מהותי בעצם זה שהם ההורים שלנו
ולברכה שלהם יש השפעה עצומה עלינו.
אז לכו לבקש ברכה מההורים בערב יום כיפור,
(בשנה שעברה קיבלתי תגובות מרגשות כל כך מאנשים שעשו את זה…)
ושתהיה לכולנו
כתיבה וחתימה טובה.
והנה הסיפור שהבטחתי:
הגיעה אלי אישה לא צעירה, שמאוד קשה לה עם אמא שלה.
האמא מבוגרת, ואישה לא פשוטה באופן כללי,
והבת הביאה אותה לגור קרוב אליה,
ודואגת לכל מחסורה בגוף ובנפש.
באמת מסירות לכיבוד הורים שלא רואים כל יום.
אממה, לאמא שלה יש כל הזמן דברים רעים לומר לה…
היא כועסת עליה,
מקללת את הבן שלה שנלחם בעזה- "שהבן שלך ימות במלחמה! שיפצע קשה!"
מלכלכת על הנכדה 'היא מנסה כל הזמן לגנוב ממני!'
ואתם יכולים להבין לבד איזה פנינים יוצאות לה מהפה כשמדובר בחתן, הבעל של האישה שהגיעה להתייעץ.
הבנו ביחד מה העמדת נפש שלה, (בלי כוונה בכלל!)
ואיך האמא הזקנה מרגישה שהבת במקום הרבה יותר גבוה ממנה, היא חזקה, טובה ומוסרית, והאמא חלשה נזקקת וחסרת אונים, ואיך זה מוציא מאמא שלה את המפלצת.
(בסוגריים אני אספר שקיבלתי ממנה הודעה: "בזכותך עשיתי שינוי בתוכי, והדברים השתנו כמו קסם." אבל אני מקדימה את המאוחר)
המשכנו לדבר,
והיא סיפרה לי שבכל ערב שבת אמא שלה מברכת אותה,
(תדמיינו איך זה נראה, האמא יושבת,
והבת מתכופפת כדי שהאמא תוכל להניח את ידיה על הראש שלה ולברך אותה)
ואז יוצאות לאמא מהפה פנינים אמיתיות.
'איזה בעל נהדר וטוב יש לך,
ה' ישמור על הבן שלך ויחזור בשלום הביתה בריא ושמח,
את בת נהדרת וה' יברך אותך על כל מה שאת עושה!'
וכן הלאה וכן הלאה.
והיא פתאום הבינה,
איך כשהיא מתברכת מאמא שלה, היא פתאום במקומה, כילדה,
ואיך זה מוציא מאמא שלה את עומק האמת והאהבה.
זה היה לי כל כך חזק לראות את האסימון הזה נופל אצלה, ואצלי.
אז גם אם לא תספיקו להתברך לפני יום כיפור,
אל תפספסו את ההזדמנות הזו לחזור למקומינו כילדים מולם.
כמה ברכה זה מביא.
שנה טובה ומתוקה מאוד
ואני מאחלת לכם את מה שאני מאחלת לעצמי:
שנה של שמחות, של צמיחה והתפתחות,
של שפע טוב 'עד שיבלו שפתותינו מלומר די'.
תבורכו
