בשבוע שעבר, שירת מלאך- זאת של השידוכים,
הזמינה אותי להרצות לאימהות של רווקים ורווקות.
זה קצת הפוך ממה שאני רגילה לעשות,
אני רגילה לדבר עם הילדים,
ולדבר עם האימהות שלהם היתה חוויה מרתקת בשבילי.
דיברנו על שאלות שמעסיקות הרבה הורים:
האם באמת הורים יכולים “לחתן” את הילדים שלהם?
מה עושים עם ילדים שלא רוצים לשתף,
או עם רגשות האשמה על זה שאין לילד שלי הצעות.
אני עוד ממש בתחילת הדרך הזאת בעצמי,
יש לי ילדים שרק עכשיו מתחילים את שלב השידוכים,
אז דיברתי גם מהלב ומהניסיון הקטן שלי,
והרבה ממה שאמרתי שם היה בעקבות שיחות עם אמא שלי,
שהיא בעצמה אמא לחבורת רווקים בעברה,
וגם מאמנת רווקות לחתונה.
שמה לכם כאן משפט אחד שאמא שלי אמרה לי פעם והולך איתי
ומרגיע אותי כל פעם מחדש:
“אנחנו לא יכולים להתחתן בשבילם.”
כי כמה שנרצה, וכמה ניסיון או כוונות טובות שיהיו לנו –
בסוף זה לא בידיים שלנו.
ולהיפך,
בשיחות עם רווקות ורווקים אני שומעת
כמה קשה לשאת בנוסף להתמודדות עם הרווקות
את כובד רגשות האשמה והלחץ של ההורים.
שיהיה שבוע מבורך
מלא שמחות לכלל ולפרט
