איך נכון להתייחס לנושא של כספים מול ההורים?
מה עושים אם אני, הילד, מבין יותר בכספים והשקעות מההורים שלי?
להתערב? להגיד להם מה לשנות כדי להרוויח יותר? אולי זה מתנשא עליהם?
בעצם השאלה פה זה מה מכבד אותם. האם יכבד אותם שנתעניין ונטפל בנושאים כלכליים שלהם, או שהעמדה הנכונה היא דווקא להיות 'ילדה קטנה עם קוקיות' ולא להתעסק בכלל בנושא?
שאלה טובה לדעתי.
היום קיבלתי מייל מ'ברק יעוץ והשקעות', שנתן לי נקודה למחשבה בנושא הזה.
ברק סיפר שם איך הוא חסך המון כסף להורים שלו בבדיקה פשוטה של החשבונות טלפון וחשבונות הבנק, וכתב ככה-
''ברור שלא תמיד קל או נכון להתערב בעניינים הכספיים של ההורים. הם אנשים בוגרים ואחראים שעבדו קשה ובנו את חייהם והונם בעשרים אצבעות.
אבל מניסיוננו במשרד, לפעמים דווקא הילדים הם אלה שיכולים לשפר, ולעיתים גם להציל את המצב הכלכלי של ההורים.''
וכדי לעשות את זה נכון צריך לשים לב לעמדה הנפשית שלי.
כשאני באה ממקום מתערב, בהתנשאות, 'מלמעלה', 'אני יודעת יותר טוב ממכם אז תנו לי לטפל בזה ואל תפריעו', זה בוודאי לא כיבוד הורים ומן הסתם יתקל בהתנגדות.
אבל-
אם אני בא מלמטה, כמו מזכירה לבוס- שוודאי שהמזכירה יודעת לעשות דברים שלבוס אין בהם מושג, אבל היא לא מתבלבלת לחשוב שהיא חשובה או טובה יותר מהבוס, זה כבר נשמע אחרת לגמרי.
וזו העמדה הנפשית הנכונה לנו כילדים.
אנחנו שמחים על הזכות לעזור להורים שלנו בתחום שבו יש לנו ידע והבנה, אבל זה תמיד 'מלמטה'.
שנזכה לעשות טוב
