הם הגיעו לייעוץ בגלל ההורים שלה.
אנשים מקסימים, באמת, אבל להיות אצלם עם הילדים זה באמת קשוח.
להורים שלי החינוך זה הדבר הכי חשוב בעולם, היא מסבירה לי.
וכשהם רואים שהילדים שלי לא מחונכים מספיק זה ממש מפריע להם.
לא שאני מאושרת מההתנהגות של הילדים, אבל אצלם הכל מקבל פי שתיים נפח.
בפגישה גילינו שבעצם הם מרגישים צורך להגן על הילדים שלהם מפני הביקורת והחינוך של ההורים שלה. הם כאילו צריכים לעמוד בין הסבא והסבתא לבין הנכדים- לגונן על הנכדים מפני סבא וסבתא, ולנסות לרכך את התגובות של הילדים מולם. כיף חיים.
וככה השבתות אצל ההורים שהיו אמורות להיות זמן מנוחה והרפייה הפכו לזמן טעון ומלחיץ.
(תוך כדי שאני כותבת עולים לי עוד ועוד סיפורים כאלה… בקיצור זה ממש לא נדיר).
הזוג המיוחד הזה הבין מיד שהם לא במקום מול ההורים, ושהם צריכים להפסיק 'להגן' על הנכדים מפני הסבא וסבתא האוהבים שלהם.
גם אם יש להם מה להגיד, תסמכו עליהם שהם רוצים בטובת הנכדים שלהם בדיוק כמוכם, גם אם הדרך החינוכית שלהם שונה משלכם.
האלופים האלה יישמו מיד.
לאחרונה קיבלתי ממנה הודעה-
''יום שישי חורף וזה אבל חייבת לשתף🤭
התקשרתי לאבא להגיד שבת שלום והוא ביקש לדבר עם הילדים. הודיה(הגדולה שלי): לא באלי!
פעם הייתי מגמגמת משו שהודיה לא יכולה לדבר וממשיכה עם כווץ'. היום קירבתי אליה את הפלאפון שאבא ישמע אותה והיא אמרה שוב לתוך הפלאפון: לא באלי!
אני (בנחת): זה נראה לך ככה כיבוד סבא?
אבא שלי: הודיה, את לא רוצה להגיד לי מזל טוב? (היתה יומולדת השבוע).
מתחיל לפתח איתה
שיחה בכיף והיא כמובן זרמה איתו ופטפטו מה היה בגן וכו..
סיימנו תשיחה מזה בכיף ואהבה
אז תודה לך!!!
מודה שהתרגשתי נורא.
איזה חזק זה שכשאני במקומי מול ההורים שלי, כל המערכת מסתדרת…
גם האתגר מול ההורים שלי נעלם כי אני כבר לא צריכה לייצג את הילדים שלי מולם,
וגם המאבק מול הילדה מתמוסס כי אני כבר לא צריכה להכריח אותה להתנהג יפה כדי לצאת אמא טובה מול ההורים שלי.
נסו את זה בבית!!
שיהיו בשורות טובות
ישועות נחמות ונקמות לכל עם ישראל.
