תודה רבה!!!🤗
"את כל הזמן כותבת על הורים שרוצים להזמין ולארח,
הורים שרוצים קשר עם הילדים שלהם.
את לא מתייחסת בכלל להורים שמעדיפים
שקט ופרטיות על חשבון הקשר עם הילדים.
מה איתם?
שאלה טובה.
אני באמת שומעת הרבה על הורים
שאין איתם כמעט קשר, לא מפגשים,
לא התייעצויות, לא שיחות טלפון. קשר רדוד ושטחי.
אז יכול להיות שיש הורים שבאמת
רק רוצים שקט ולא אכפת להם שאין להם קשר עם הילדים שלהם.
וואלה, קשה לי להאמין שיש הרבה כאלה.
הורה, בבסיס, אוהב את הילדים שלו ורוצה קשר איתם.
אממה, לפעמים הקשר גובה מחיר שההורה לא רוצה או לא יכול לשלם.
כשההורים מרגישים שאנחנו מלמעלה, שיפוטיים מולם,
אחת התגובות הנפוצות היא להיות "עציצים". 🪴🪴🪴
הם נמצאים שם ליופי, ישימו אולי כסף פה ושם,
יצטלמו עם הילד בבר מצווה אבל לא יהיו מעורבים מעבר לזה.
ולמה?
תסלחו לי על הסטאוטיפיות,
זה כמו גבר שבורח לטלפון או למחשב
כשהוא קולט שאשתו עצבנית עליו.
זה סוג של בריחה מעימות.
וההורים עושים את אותו דבר,
במקום להתמודד עם הביקורת שלנו
על מי שהם ומה שהם עושים או לא עושים, ולהתעמת איתנו,
במקום ללכת על ביצים לידינו
ולפחד לומר מילה לא במקום- הם פשוט מתרחקים.
הם לא יזמינו לשבת- למרות שהם דווקא היו שמחים
לפגוש את הילדים והנכדים שלהם
כדי לא להתמודד עם הביקורת והטענות של הילדים והחתן/כלה שלהם.
הם יצמצמו את הביקורים ושיחות הטלפון כדי להמנע מויכוחים,
ידברו רק על נושאים שאין בהם סיכון לקונפליקטים,
ככה אין מריבות, אין עימותים.
וגם אין קשר…
הקשר איתם נהיה רדוד, שטחי.
קשר של 'מה שלומכם-הכל בסדר' סתמי.
כלומר, לפעמים מאחורי הרצון לשקט ולפרטיות
יש בעצם ייאוש מקשר מכבד וראוי עם הילדים,
יש ויתור על הקשר הקרוב איתם כדי להימנע ממריבות וביקורת.
ושני הצדדים כל כך מפסידים.😕
מה דעתכם?
האם אתם מזהים שההורים שלכם 'עציצים'?
שבוע מבורך
בשורות טובות
