אישה הגיעה לייעוץ וסיפרה שאמא שלה מגיעה אליהם לפסח מחו"ל. היא מגיעה שבוע לפני החג, ומצפה שהבת שלה והנכדים יארחו אותה, יפנקו אותה באוכל טוב ויקחו אותה לטיולים בארץ הקודש.
מה לעשות, שזה שבוע לפני פסח, וכולנו יודעים מה התפריט ברוב הבתים בישראל בשבוע הזה, וגם לאף אחד אין זמן מיותר ללכת לטייל בחוצות. מה עושים עם הדרישות המוגזמות של האמא?
היועצת שאלה- יש איזשהי רבנית שאת מאוד מעריכה?
כן, היא ענתה, אני מעריצה של הרבנית קנייבסקי.
אז תארי לעצמך שהרבנית קנייבסקי מתקשרת אלייך שבוע לפני פסח:
"שלום, כאן הרבנית קנייבסקי, רציתי לשאול אם אפשר לבוא להתארח אצלכם בבית? בשבוע הקרוב?"
"אצלינו? הרבנית? איזו זכות! איזה שאלה! נשמח מאוד לארח אותך!!!"
ואיך תגיבי כשהיא תבקש אוכל מסוים או שילכו איתה לאיזשהו מקום בארץ?
לרבנית קנייבסקי? אני ארוץ להכין לה מה שהיא תבקש. כזו זכות!!!
אבל איך את יכולה להשוות בין הרבנית קנייבסקי לאמא שלי, עם כל הכבוד?
בשבת הקרובה נקרא את עשרת הדברות.
מניחה שכולכם מכירים את השאלה הידועה, למה מצוות כיבוד הורים מופיעה בחמישיה הראשונה של עשרת הדיברות, שהן מצוות שבין אדם למקום, ולא בחמישיה השניה של מצוות שבין אדם לחברו. הרי מדובר במצווה שהכי מדברת על יחסי אנוש ראויים, לא ככה?
אחת התשובות המדהימות היא של הרמב''ן, שכותב שזה בגלל שכיבוד הורים זה כמו כבוד לה'. "שקל אותם הכתוב בכבודו ובמוראו".
אם הרמב''ן לא היה כותב את זה קשה לי להאמין שמישהו היה יכול לחשוב על תשובה כזו. איך אפשר להשוות בין ההורים שלנו, שהם בני אדם לא מושלמים בעליל לבין הקב"ה בכבודו ובעצמו?
אבל הנה. ה' משווה את ההורים שלנו אליו, לא רק לרבנית או רב גדולים וצדיקים, לה' בכבודו ובעצמו.
🌀🌀🌀
קחו תרגילון להשבוע-
להתייחס להורים שלכם כאילו הם אנשים חשובים ומכובדים, לפחות פעמיים השבוע. ספרו איך היה!
בשורות טובות
ובהצלחה
