זה נשמע לך הגיוני שכ—ל הדברים שלי בחיים נובעים רק מתנאי לא מודע אחד? אנחנו כל כך מורכבים, איך יתכן שלכל זה יש תשובה אחת?
צודקת
אבל זה לא אני אמרתי…
כבר חז''לנו מחפשים את החוט שחורז את כל המעשים של אבותינו.
אם ניקח לדוגמא את מרים הנביאה. מה החטא שלה? שדיברה על משה לשון הרע. על מה היא מדברת? על האישה הכושית, ועל זה שמשה פורש ממנה.
אבל רגע, הסיפור הזה מצטלצל לי מוכר… כבר שמענו את מרים אומרת משפטים דומים… איפה?
בשיעבוד מצרים, כשאבא שלה פורש מאשתו, מרוב ייאוש, ואחריו כל העם מגרשים את נשותיהם. ואז מרים באה ואומרת לאביה שגזרתו קשה משל פרעה, ובעקבות השיכנוע שלה עמרם וכל הגברים בעם מחזירים את נשותיהם ועם ישראל ממשיך להתקיים.
ומה המקצוע של מרים? היא מיילדת, עוזרת להביא חיים לעולם. אנחנו שומעים עליה גם כשהיא שומרת על חיי משה ביאור, ועוד.
רואים כבר את החוט החורז הכל?
למרים יש כוח גדול של חיים, של דאגה להמשכיות החיים, גם לכלל ישראל וגם לכל פרט. יש לכל המעשים שלה שורש אחד. כשהוא במקומו- הוא מביא ברכה עצומה. כשהוא לא במקומו, זה חטא.
גם לכל אחת ואחד מאיתנו יש כוח כזה. עניין שלו בעולם. והעניין הזה, השורש הזה, המניע הזה, מצד אחד גורם לנו להתפתח ולהגדיל כוחות כדי להשיג אותו- וזה נפלא ותורם לעולם, ומצד שני, אם אנחנו תלויים בו, זה מקום שמביא עלינו את הקושי, העצב, את חוסר החיים.
וזו העבודה. להיות לא תלויים בתנאי הזה. לשחרר את המחשבה והרגש של 'אני חייבת להיות _____ בשביל להתקיים, בשביל להרגיש שווה'.
זו עבודת חיים, אבל מאוד משתלמת…
