→ לכל הפוסטים בבלוג

אינני תקוע, אני הרי נטוע

השורשים- ההורים שלנו, הם הגורם שנוטע אותנו במקומנו, לא זה שתוקע אותנו ומונע מאיתנו להתקדם.

רעיון יפה ששמעתי מחברה שלי, דקלה יוספסברג, (שכתבה את הספר 'לחזור הביתה' על כיבוד הורים ובעיני הוא ספר חובה בכל בית).

כתוב "כי האדם עץ השדה"
תכל'ס לא היה יותר מתאים להמשיל את האדם למשהו יותר מפותח מעץ?
אולי לבעל חיים עם יכולת תנועה וכוחות?

זהו, שלא.
בעלי חיים מרגע הלידה נמצאים בתהליך היפרדות מההורים שלהם, וכשהם גדלים מספיק הם נפרדים מההורים וחיים בלי שום קשר אליהם.

לעומתם, העץ לעולם נשאר קשור לשורשיו, והבריאות שלו, ההתפתחות, הפריחה והיכולת לתת פירות תלויה לחלוטין בחיבור שלו לשורשים.

כך גם אצלינו, ההצלחה והברכה בכל תחומי חיינו תלויה בחיבור שלנו להורים- השורשים שלנו.

ויש שיראו בשורשים דבר מגביל ותוקע, כמו בשיר של דתיה בן דור 'איך זה להיות עץ'-
פעם שאלתי עץ –
"עץ, איך זה להיות עץ?"
"אתה וודאי מתלוצץ"- אמר העץ.
"לא ולא", אמרתי – "ברצינות גמורה,
זה טוב או רע?"
"רע?" תמה העץ. "מדוע?"
"ולא אכפת לך שאתה תקוע כל השבוע?"
"אינני תקוע, אני הרי נטוע"

השורשים- ההורים שלנו, הם הגורם שנוטע אותנו במקומנו, לא זה שתוקע אותנו ומונע מאיתנו להתקדם.

אסתר סולטן

יש לי מתנה בשבילך!
המדריך- איך ליהנות מהקשר עם ההורים
ולהפסיק להתאכזב מהם ♥

הקורס יצא לאור!

אפשר להירשם פה כמתעניינת ולקבל פרטים נוספים

שלחתי לך מייל עם פרטים.