אחרי החגים יש עליה בפתיחת תיקי גירושין ברבנות.
זה נתון עצוב וידוע.
אף אחד לא עושה על זה מחקר,
אבל אני מוכנה לחתום לך
שאחרי החגים יש עליה בנתקים ובכעסים
בין ילדים להורים שלהם.
"אירחתי, בישלתי, שמרתי לה על הילדים, פינקתי,
וככה היא מגיבה?"
"כל החג הזה סבלתי מההערות שלה,
יש לה מה להגיד על הכל.
על החינוך שלנו,
אנחנו מפנקים מדי
אנחנו קשים מדי
בא לי לצרוח ולברוח משם"
"אני כל כך משקיעה בלבוא אליהם,
להביא מתנה יפה, לעזור כל הזמן, לשטוף כלים, להגיש, לפנות,
והיא? אפילו מילה טובה היא לא אומרת.
שלום שלום
עד פסח הם לא יראו אותנו יותר!"
מניחה שחלק מהמשפטים האלה מוכרים לך
ואולי את יכולה להוסיף משפטים כואבים נוספים…
החגים והמפגשים המשפחתיים הרבים
מזמנים את ההתנגשויות והחיכוכים עם ההורים שלך ושלו.
אז אפשר לשמוח שנגמרו החגים והפעם הבאה שניפגש איתם תהיה רק בחנוכה, או בפסח,
אבל האמת היא שזה פשוט לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח, ולהמשיך לסבול.
כי הם ההורים שלנו, וזו עובדה שלא תשתנה גם אם ננסה לצמצם את המפגשים איתם לאפס. העמדה שלנו מולם משפיעה על כל התחומים בחיים שלנו, נראה או לא נרצה…
