התחלתי השבוע לקרוא ספר ישן של לואיז היי,
"אתה יכול לרפא את חייך".
היא מסבירה שם איך כל הבעיות שיש לנו
נובעות מהמחשבות שלנו, מהתפיסות עולם שלנו.
למשל מחשבה כמו "אנשים רוצים לפגוע בי"
משפיעה לרעה על החיים שלנו,
ולעומת זאת מחשבה כמו "כולם תמיד נכונים לעזור"
תיצור לנו חיים נעימים הרבה יותר.
ואז כמובן נשאלת השאלה, מאיפה הגיעו אלינו המחשבות האלה?
נכון מאוד, לפחות חלק מהן הגיעו מההורים שלנו…
ואז יש כמה עמודים שהיה קשה לי לקרוא
שבהם היא מסבירה איך
המחשבה ש "החיים קשים" נובעת מזה
שהאב היה מבוהל ואמר לילד שלו אל תעשה X אחרת יקרה משהו רע,
איך דימוי עצמי נמוך הוא תוצאה של ביקורת מההורים,
איך המחשבה "אני לא טוב מספיק" היא תוצאה של
התעלמות של ההורים ועוד כמה סוכריות כאלה.
אבל אז הגיעה פיסקה שהפכה לי את הראש.
בעצם היא אומרת שההורים שלך,
ובמיוחד החסרונות והנקודות שבהם קשה לך איתם,
מדוייקים עבורך ועבור הדרך שבאת לעשות בעולם.
"אם ברצונך להפוך לקוסמטיקאית, עליך ללכת לבית ספר לקוסמטיקאיות"
כלומר כדי לעשות את הדבר שאתה רוצה לעשות בעולם –
ברמה הרוחנית העמוקה,
התיקון של חייך,
הדבר שבשבילו באת לעולם,
אתה צריך להיות במקום שיאפשר לך ללמוד,
לתרגל ולהתאמן על הדבר הזה.
במילים של ה"נתיבות שלום" זה האמצעים שאתה צריך
כדי לתקן את מה שאתה צריך לתקן בעולם.
ההורים שלך הם המקום המדוייק בשבילך,
כדי שתוכל להתפתח כמו שאתה צריך
בכדי למלא את ייעודך בעולם.
מדהים, אה?
