יש תורה של רבי נחמן שאני מאוד אוהבת,
תורה רע"ב, שמדברת על זה שאסור להיות זקן.
לימדתי אותה בכל פעם שהתחלתי עם כיתה חדשה
כי היא נותנת לי כוח ותקווה.
כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם עם המון משפטים.
אני גרועה במתמטיקה
אני בנאדם לא חברותי
הקשר עם ההורים שלי תמיד יהיה קריר כזה
הזוגיות שלנו תישאר בינונית
ועוד כל מיני פנינים כאלה.
ואם נחשוב על זה רגע,
מאיפה יש לי את המשפטים האלה
שמתישים ומוציאים לי את החשק לחיות?
למדתי אותם עם הזמן. מנסיון העבר.
ניסיתי פעם לדבר פתוח עם אמא שלי,
והתגובה שקיבלתי גרמה לי להחליט לשתוק.
חמותי לא התלהבה ממני בלשון המעטה כשהתחתנתי
ואני פשוט יודעת שככה זה, ולעולם לא יהיה ביננו קשר טוב.
והשנים עוברות, ואת כבר מזמן לא כלה טריה,
והנערה שהיית כששיתפת את אמא שלך בקושי מהלב,
כבר מזמן אמא לנערות בעצמה.
אבל את לא נותנת לעצמך את האופציה הזו בכלל,
את למודת נסיון מהעבר,
שאת לא נותנת להווה אפילו הזדמנות להוכיח לך שאפשר אחרת.
וככה רובינו מתנהלים בעולם.
יודעים מראש שזה לא יצליח ולכן אפילו לא מנסים,
והחיים כבדים עלינו ומעייפים ומבאסים.
ורבי נחמן אומר-
לדעת מראש מה יהיה ולהתייאש מראש
זה להיות זקן!!!
ואסור להיות זקן!
רבי נחמן מתמקד במילה "היום"
שחוזרת כל כך הרבה פעמים בתורה.
ומסביר שאדם צריך להתחיל מחדש בכל פעם.
לא לסחוב על עצמך כל התחלת דיאטה
את העשרים דיאטות הכושלות שלך.
להתחיל מחדש, בלי זקנה. לתת צ'אנס.
לא לדעת מראש שזה לא יצליח.
המציאות מתחדשת כל הזמן, את גדלה,
למה להישאר כבולה בידיעות הישנות שמקטינות אותך?
ומובא שם ציטוט שעושה לי צמרמורת
שרבי נחמן בעצמו-
"זכה למה שזכה על ידי שהתחיל כל פעם מחדש
ולא נפל בדעתו משום דבר בעולם.
אפילו ביום אחד היה לו כמה התחלות…"
וואו וואו.
אם אפילו הוא נפל והתחיל כל פעם מחדש
אולי גם לי יש סיכוי…
אם את מרגישה שבינך לבין ההורים שלך
כבר לא יהיה משהו טוב
שאין סיכוי שתהיה ביניכם קרבה,
אהבה, איכפתיות וקבלה,
יש לך ניסיון עבר כואב וארוך
וכבר אין לך כוח לנסות שוב
כי את יודעת מראש מה תהיה התוצאה,
אני רוצה להזמין אותך להתחיל מחדש.
