יש אנשים שכולם יודעים שהם מאחרים. תמיד מאחרים.
יש את ההוא שתמיד שותק. שתקן כזה, בחור שקט.
וכמובן העצבני, זה שמתפוצץ על כל שטות. פתיל קצר. יש כאלה.
אבל אז קורה משהו מוזר.
אנחנו מגלים שההוא, המאחר, דווקא אף פעם לא מאחר לאמא שלו.
והשקט הזה שלא פותח את הפה? דווקא עם החברים מהתיכון הוא ממש מדבר.
וגם העצבני עם ההתפרצויות שומר על איפוק מרשים מול הבוס בעבודה שלו.
איך זה?
אם אתה עצבני- לכאורה אתה אמור להתעצבן תמיד, על כולם, לא ככה?
ברור שלא.
אנחנו מתנהגים בצורה שונה מול אנשים שונים, מסיבה פשוטה. הדינמיקה.
מול הבוס בעבודה יש דינמיקה שבה אני מרשה לעצמי לאחר, ומול אמא, הדינמיקה שונה, ושם אני לא מאחר בשום פנים.
מול בני המשפחה יש לי דינמיקה מסויימת, שבה 'יוצא ממני' השתקן, ועם החברים יש דינמיקה אחרת ושם אני מדבר.
וככה זה עובד בכל מערכות היחסים בחיינו. הקרובות והרחוקות.
וכשאני חוקרת את הדינמיקה שביני לבין ההורה שמאתגר לי איתו, אני יכולה לשנות אותה. אני יכולה להחליט שאני מתנהגת אחרת וחושבת אחרת בקשר איתו, וממילא, כל הדינמיקה משתנה והקשר נהיה טוב יותר.
כדי לשנות דינימיקה, מספיק שאחד משתנה, וכבר כל מערכת היחסים משתנה.
זה מה שאנחנו עושים כאן.
מנסים להבין איפה אנחנו בדינמיקה הנוכחית,
ומה לעשות כדי לשנות את החלק שלנו ובכך לשפר את הקשר כולו.
מעריכה כל אחד ואחת שכאן, שלוקחים אחריות ומבריאים קשרים.
