חברה טובה שלי, סיפרה לי בכאב שכילדה, היא לא הרשתה לעצמה להזמין חברות הביתה.
"לאמא שלי היו התפרצויות כעס כאלה לפעמים, שפשוט התביישתי שהחברות שלי יראו איך אמא שלי מתנהגת. הבטחתי לעצמי שאני לא אהיה כמו אמא שלי, הילדים שלי יביאו חברים הביתה חופשי, בלי לחשוש שאני אעשה להם בושות.
אבל הילדים שלי בכלל לא מביאים חברים, וזה משגע אותי. כל כך רציתי שלהם יהיה מה שלי היה חסר, והם בכלל לא מזמינים חברים!"
איך אפשר להסביר את זה?
לרבים מאתנו יש ביקורת על הדרך שבה ההורים שלנו גידלו אותנו. פה היו ביקורתיים מדי, שם לא פירגנו מספיק, או לא הפגינו מספיק חום ואהבה ועוד ועוד.
הבטחנו לעצמינו שאנחנו, לא נהיה כמו ההורים שלנו. אנחנו לא נעשה את הטעויות האלה. וכך, כשנעשינו הורים בעצמינו, המצאנו לנו "תנאים להורות", שרק כשהם יתקיימו נהיה הורים טובים.
לדוגמא, מי שכועסת על אמה משום שלטעמה היא לא הפגינה כלפיה מספיק חום ואהבה, מבטיחה לעצמה שהיא תהיה אמא מחבקת וחמה, ומבחינתה- אמא טובה היא רק אמא שמפגינה אהבה. כך הפגנת אהבה הפכה להיות תנאי להורות אצלה.
כשיש לי תנאי להורות, אני חייבת לעמוד בו כדי להרגיש טוב עם עצמי, שלא להרגיש כישלון הורי. כשהילד שלי מרגיש שאני "חייבת" לעשות משהו כדי להרגיש טוב עם עצמי, הוא מאתגר אותי (באופן לא מודע) דווקא בנקודה הזו. ככה לאמא שחייבת לחבק יהיה ילד שמתרחק ממגע, לאמא שחייבת שתמיד תהיה אווירה נעימה בבית תהיה ילדה שתעשה מעשים שיהרסו את האווירה בבית ועוד ועוד (כל הדוגמאות הן ממקרים אמיתיים).
אז איך יוצאים מהפלונטר?
מכבדים הורים. את ההורים שלנו.
כשאני מכבדת את האמא הצועקת שלי, אני יכולה לקבל גם את עצמי כאמא בלי תנאי. כשאני מפסיקה לשפוט את ההורים שלי ולבקר את הטעויות שהם עשו עלי, אני משתחררת מהשיפוט שלי את עצמי ומההתניה שלי את האמהות שלי. ככה, אני אמא טובה גם אם אני מחבקת וגם אם לא. גם אם יש אווירה נעימה בבית וגם אם לא.
ואם נחזור לסיפור שבו פתחנו- כשאני כועסת על אמא שלי שבגללה לא יכולתי להביא חברות הביתה, אני מפתחת לעצמי תנאי. "אמא טובה = רק כשיש חברים בבית בחופשיות" ואני צריכה שהילדים יביאו חברים הביתה כדי להוכיח לעצמי שאני אמא טובה. וראו זה פלא… הילדים שלי מאתגרים אותי דווקא שם, ולא מביאים חברים הביתה! ואני? מרגישה כישלון…
התיקון הוא לכבד את אמא שלי, למרות הצעקות וההשלכות שהיו לזה על הילדות שלי, לשחרר את התנאים המיותרים ששמתי להורות שלי, ולהיות אמא בטוחה בעצמה.
שבוע מבורך
