שאלה ממש חשובה…
אני חושבת שבדור שלנו גם לכבד את השם זה לא ברור מאליו. הבעיה של הדור שלנו היא שאנחנו נמצאים בתרבות שרוצה למחוק את כל המבנים שקיימים. את המשפחה, את הדת ואת הלאום. וכמה שאנחנו לא רוצים את התרבות הזו, וכמה שאנחנו לא חלק ממנה, בסוף זה מחלחל אלינו, ודברים שהיו מאוד ברורים לדורות הקודמים כמו למשל 'עושים כי ככה ה' אמר' השתנו, והיום קשה לנו לקבל תשובה כזו. אנחנו רוצים להבין למה זה נכון ולהתחבר. גם מול ההורים, פעם מילה שלהם היתה קודש, והיום ממש לא ברור לנו למה אנחנו צריכים להקשיב לדעתם בכלל. בסוף התפיסה ששמה את האדם במרכז ושוללת כל דבר שמגביל את הנוחיות שלו, משפיעה מאוד על כולנו, וגורמת שיהיה לנו יותר קשה לכבד הורים, למרות שכולנו מסכימים שזה חשוב. זה מתנגש עם הערך של זכויות הפרט ואני במרכז, ולכן זה הרבה יותר קשה.
ודווקא מתוך ההבנה הזו אני חושבת כמה ערך יש לכל פעם שאנחנו מצליחים כן לכבד את ההורים שלנו.
כי אם חוסר כיבוד הורים נגרם מהקילקול התרבותי הכללי, אז כיבוד הורים משפיע לא רק ביחסים בינינו לבין ההורים אלא במעגלים רחבים יותר, מתקן את הקילקול התרבותי, בונה בנו חוסן פנימי שיעמוד בפני התרבות המפרקת וההורסת.
אז שווה להתאמץ…
