"לפעמים כואב לי הלב על הילדים שלי.
אני רואה איך גיסתי מתנהגת עם הילדים שלה, באיזה סבלנות היא יושבת איתם, קוראת להם סיפורים, עושה איתם יצירות… ואני? אני שונאת לספר סיפורים ואין לי סבלנות ליצירות. אני רק נותנת לילדים שלי לשחק במשחקים קנויים בבית או מקסימום הולכת איתם לגינה… מסכנים!
תינוק חדש נולד… וכמה שהוא רגוע, העולם סביבו מתערבב ומשתנה. כל הורה טרי נדהם לגלות כמה נדל"ן צורך תינוק קטנטן. עגלה, מיטת תינוק, כסא לרכב,
אני זוכרת את עצמי כמורה מתחילה, עומדת בכיתה ג' בנים ואומרת להם (טוב, האמת היא שצעקתי…) "כולם להיות בשקט!" ותוך כדי זה, בלב, אני מגחכת
שנה טובה!!! כחלק מהניסיון שלי לחזור בתשובה החלטתי להפסיק להתעלם מערימת הדפים הנמצאת אצלי בצד של המחשב תחת הכותרת "לעשות". הדף הראשון שפתחתי היה דף
השבוע היתה לי שיחה מעניינת עם חברה, שבת התשע שלה קצת מערערת אותה בזמן האחרון. את שומעת? התעכבתי קצת בעבודה, ביקשתי ממנה לאסוף את אחיה
מכירים את זה שהילד מתנהג לא יפה בכיתה והמורה מציעה לקחת אותו לאבחון כדי לבדוק מה יש לו? לפעמים גם ההורים בעצמם מאוד רוצים לאבחן,
© 2024 כל הזכויות שמורות
גם לך מגיע לחיות טוב עם ההורים שלך!
אז מה אם השאלות פה מנוסחות בלשון נקבה?
אחת הסיבות שהעברתי את הסדנא הפרונטלית לפורמט אינטרנטי היא שנשים שהשתתפו בסדנא ביקשו להעביר את הטוב הזה לגברים שלהן ופשוט אין מי שמעביר סדנאות כאלה לגברים…
אפשר להירשם פה כמתעניינת ולקבל פרטים נוספים