הגיעה אלי נערה מקסימה מאוד לייעוץ על היחסים שלה עם אמא שלה.
''אמא שלי אישה טובה מאוד בגדול,
אבל מאוד קשה לי איך שהיא מתנהגת כשהיא מתעצבנת. היא ממש צועקת על כולם, כועסת עם כל הלב.
והעיקר לנו, הילדים היא אומרת לא לצעוק…
ההתנהגות שלה ממש הורסת את האווירה בבית!
דווקא בגלל שאני מעריכה אותה בסך הכל, אני כל הזמן שמה לב לתגובות שלה וזה כל הזמן מציק לי. מה לעשות?''
מה עושים באמת?
דבר ראשון- לא עושים. או כמו שיענה כל מי שנמצא בקבוצה הזו איזה זמן- תפסיקי לשפוט אותה, זה לא העסק שלך עבודת המידות שלה.
ויותר מזה.
אני מניחה שאם אמא שלך מחנכת את הילדים שלה לא לצעוק, היא בטח לא מאוד גאה בעצמה כשהיא צועקת. היא מן הסתם מרגישה רע עם עצמה גם ככה על התגובה הזו.
תוסיפי את העיניים הביקורתיות של הבת שלה שבוחנות אותה כל הזמן ורואות כל פשלה, ותקבלי את המתכון המושלם לאמא עצבנית שמרגישה כישלון.
איך זה משפיע על האווירה בבית?
אם באמת חשובה לך האווירה הנעימה בבית- תתחילי מלהפסיק להתעסק בה ובאיך כשהיא מגיבה. תפסיקי לשפוט אותה.
אני בטוחה שזה יוריד את מפלס הלחץ שלה, וישפר את האווירה בבית, אבל גם מפלס הלחץ שלך ירד.
כן.
מנסיוני- התחושה הראשונה שעולה אצל אנשים שעשו את השינוי והפסיקו לשפוט את ההורים שלהם היא רוגע, הקלה בעומס. בכל אופן, להיות כל הזמן בעמדת מבקר המדינה דורש ממני להיות דרוכה ולעמוד כל הזמן על המשמר, וזה מתיש כבר…
שיהיה שבוע מבורך
ורק בשורות טובות
