המדריך המעשי לכיבוד הורים (3)

שלום וברכה

בפעמים הקודמות דיברנו על השלב הראשון בכיבוד הורים- להפסיק לשפוט ולהעניש את ההורים – לרדת ממגדל הפיקוח.

 

המדרגה הבאה היא לכבד אותם.

רצינית? אז על מה דיברנו עד עכשיו?

עד עכשיו אמרנו מה לא לעשות. לא לשפוט, לא להעניש…

היום נבין מה כן.

 

הבסיס לכיבוד הורים הוא הכרת הטוב. הם טרחו בשבילי הרבה כדי לגדל אותי, ולכן ראוי שאני לפחות אנסה להחזיר להם טובה.

בעל ספר החינוך כותב על מצוות כיבוד הורים:

"משורשי מצוה זו: שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלהים ואנשים. ושיתן אל ליבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל עבודה ותועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו".

                                                                                     (ספר החינוך לג – מצות כיבוד אב ואם)

זה בסיס, זה הכי פשוט.

 

בן אחד פנה לאבא שלו בגיל 16, כשהוא התחיל לעבוד, ואמר לו: "תגיד לי כמה כסף הוצאת עלי מאז שנולדתי, ואני אחזיר לך הכל!" האבא הנהן בסלחנות ואמר, בסדר, בסדר…

הרי גם לו יצויר שנצליח איך שהוא לחשבן את מחירם של הטיטולים, המטרנות, הבגדים, המעון, הלימודים וכו' וכו', איך נתמחר שעה של דאגה? לילה ללא שינה? תשעה חודשי הריון?? ברור לכולנו שבשורה התחתונה, אין דרך להחזיר להורים את מה שעשו עבורנו… אנחנו כל החיים חייבים להם.

ולמה ההבנה הזו חשובה?

כי היא משפיעה על העמדה הנפשית שלנו בכיבוד הורים. כשאמא שלי מבקשת ממני לעשות משהו, התגובה שלי אחרת לגמרי אם אני מרגישה בעלת חוב מולה או לא. ואפילו אם אני לא אעשה מה שהיא רצתה, הדרך שבה אני אומר את זה תהיה אחרת לגמרי. לא 'את עם הדרישות המוגזמות שלך, למה נראה לך שאני אמורה לעשות בשבילך את זה' אלא 'אני מצטערת, הייתי ממש שמחה לעשות את מה שביקשת אבל אני לא יכולה. אולי יש משהו אחר שאני כן יכולה לעשות שישמח אותך?'

מתוך העמדה הנפשית של 'בעל חוב' אנחנו מבינים מה זה לכבד- 'לעשות להם כל עבודה ותועלת שיוכל'. כשאני חייב למישהו אני עושה את המקסימום שאני מסוגל, מתוך הבנה שתמיד אני צריך לעשות יותר.

 

וא  ם ההורים שלו רוצים שנבוא לאירוע משפחתי בקצה העולם, חייבים לעשות את זה? זה לא מוגזם?

"כל עבודה ותועלת שיוכל" ההגדרה פה היא גמישה, כמה שאדם יכול. את יודעת בפנים אם את יכולה לעשות את זה או לא. הרעיון הוא שכשאת מבינה את "מערך החובות" שלך מולם זה משפיע בוודאי על הכוחות שא  ת מוכנה להשקיע בלכבד אותם וממילא גם על היכולת שלך…

 

שנזכה לכבד באמת!

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

אולי יעניין אותך גם...

המדריך המעשי לכיבוד הורים (2)

בפעם הקודמת דיברנו על השלב הראשון בכיבוד הורים- לרדת ממגדל הפיקוח, להפסיק להסתכל מלמעלה על ההורים ולשפוט אותם. המאמר המלא נמצא פה ומהו השלב הבא? "אם

קראי עוד »

זוג מאמנים במיוחד בשבילך!

במייל הקודם דיברנו מהן מידות טובות, ואיך נגיע למצב של גמישות, שבה איננו כבולות לסט מסוים של התנהגויות שמתאימות לנטיית נפשנו אלא נהיה משוחררות להתנהג בכל

קראי עוד »

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גבר?

גם לך מגיע לחיות טוב עם ההורים שלך!
אז מה אם השאלות פה מנוסחות בלשון נקבה?

אחת הסיבות שהעברתי את הסדנא הפרונטלית לפורמט אינטרנטי היא שנשים שהשתתפו בסדנא ביקשו להעביר את הטוב הזה לגברים שלהן ופשוט אין מי שמעביר סדנאות כאלה לגברים…

 

מוזמן להצטרף!

הקורס יצא לאור!

אפשר להירשם פה כמתעניינת ולקבל פרטים נוספים