פרגני לילדה לעשות כלים!

השבוע היתה לי שיחה מעניינת עם חברה, שבת התשע שלה קצת מערערת אותה בזמן האחרון.

את שומעת?

התעכבתי קצת בעבודה, ביקשתי ממנה לאסוף את אחיה הקטן מהגנון. כשהתקשרו מהגנון לשאול למה עוד לא הגיעו לקחת אותו, התקשרתי הביתה ומסתבר שהיא פשוט לא הלכה. למה? ככה, אין לה כוח ללכת להביא אותו. חם לה. אמרתי לה- אין דבר כזה! את צריכה להביא אותו, ותקני לעצמך קרטיב בדרך. ורק אז היא הסכימה.

 

ואיך את מרגישה כשהיא מתנגדת לבקשה שלך?

אני קצת מרחמת עליה, שהיא צריכה ללכת בחום הזה להביא אותו מהגנון… זה באמת לא כייף.

ואת? לך לא חם?

כן, אבל אני אמא שלו!

והיא אחות שלו!

נכון… אבל זה לא אותו דבר…

למה? למה ברור לנו שאמא צריכה לעשות הכל והילדים- רק אם מתאים ונוח להם ישתפו פעולה באחזקת הבית?

מה זאת אומרת? ישאל הבן, את החלטת להביא אותם לעולם, קחי אחריות, תשאי בתוצאות של מה שעשית!

 

התשובה מתחלקת לשתי רמות. הרמה הטכנית והרמה המהותית.

ברמה הטכנית- הרי הבית משמש את כולם, ומן הראוי שכולם יקחו חלק באחזקה שלו. כולם נהנים מהאוכל, מהכלים, מהכביסה וכו', מן הראוי שכל אחד ישתתף בעשייה הזו ולא יהיה "פרזיט" ואורח בבית המלון הנקרא "בית".

אני זוכרת שבנערותי אחת החברות שלי ספרה לי שאמא שלה שלחה אותה לבלות עם החברות ואמרה "זו לא אשמתך שהחלטתי ללדת הרבה ילדים". כבר אז המשפט הזה קומם אותי. ומי נהנה מכל האחים האלה? זה עסק בלעדי של אמא ואין לי כאחות קשר לעניין? הרי האחים הם המתנה הכי יקרה שהורה יכול לתת לילדיו!

 

וברמה המהותית- הרב קוק מסביר באורות ישראל (פרק ה' סעיף ב') שהקב"ה בכוונה לא שם את כל החכמה אצל עם ישראל, ובנה את העולם בצורה שבה עם ישראל צריך גם לקבל מהאומות חכמה, למרות שאפשר היה שעמ"י יהיה מושלם מראש, שכל החכמה אצלו. הרב מסביר שבעקבות הקבלה של עמ"י מהאומות, נפתחת אצלם המוכנות לקבל מעמ"י את ההשפעה הברוכה שלהם.

ולמה שהגויים לא יקבלו מאיתנו גם בלי לתת כלום? כי כך ה' ברא את העולם. המהר"ל מסביר שהקב"ה רצה להיטיב ולכן ברא את העולם, על מנת לתת לאדם, אבל האדם מתבייש לקבל לחם חסד- "נהמא דכיסופא" ולכן ה' נותן לו מצוות על מנת שיקבל את השפע האלוקי בזכות ולא בחסד.

העיקרון זהה גם אצלנו בבית. כשילד נותן בבית, למשפחה, כשהתרומה שלו לבית חיונית ומשמעותית- הוא גם פתוח לקבל את ההשפעה והחינוך של הבית. וכשילד נמצא במקום המקטין והמבייש של קבלה בלבד, בלי נתינה מעצמו לכלל, האי נוחות הזו היא קרקע פוריה להתנגדות ולחוסר קבלה של החינוך והערכים של הבית, ובמקרים רבים הילד גם מזלזל ומקטין את מה שהוא מקבל כדי לא להרגיש חייב.  כך אנחנו פוגשים ילדים שקיבלו בלי סוף- בחומר וברוח, ובפיהם טענות "לא קיבלנו מספיק…"

מסתבר אמא, שכשאת נותנת לילד שלך להשתתף במטלות הבית, את מאפשרת לו להיות חלק ולקבל מהטוב העצום של הבית שלכם. כשאת עושה הכל לבד, (אפילו אם זה לא הופך אותך לסמרטוט מותש) במטרה להקל על הילד, את בעצם עושה ההיפך, מקשה עליו לקבל ולהתחנך.

אז קדימה-

ילדים למטבח!

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

אולי יעניין אותך גם...

טבעי שלא תשלוט בעצמך

כך אומרים לנו על עטיפות החטיפים. נכון… מול תפוחי אדמה פריכים ומטוגנים באמת אי אפשר לעמוד. חלק מכן מגחכות עכשיו, אבל המסר הזה נמצא כל הזמן

קראי עוד »

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גבר?

גם לך מגיע לחיות טוב עם ההורים שלך!
אז מה אם השאלות פה מנוסחות בלשון נקבה?

אחת הסיבות שהעברתי את הסדנא הפרונטלית לפורמט אינטרנטי היא שנשים שהשתתפו בסדנא ביקשו להעביר את הטוב הזה לגברים שלהן ופשוט אין מי שמעביר סדנאות כאלה לגברים…

 

מוזמן להצטרף!

הקורס יצא לאור!

אפשר להירשם פה כמתעניינת ולקבל פרטים נוספים