טבעי שלא תשלוט בעצמך

כך אומרים לנו על עטיפות החטיפים.

נכון… מול תפוחי אדמה פריכים ומטוגנים באמת אי אפשר לעמוד.

חלק מכן מגחכות עכשיו, אבל המסר הזה נמצא כל הזמן סביבנו. אפילו אצלנו, המאמינים בקב"ה ובבחירה חופשית , רבים מסתכלים על האינטרנט כעל ניסיון שאי אפשר לעמוד בו. ברור להם שאדם שיש לו אינטרנט, בהכרח ייפול בו. הרי מדובר בתעשייה משומנת שכל מטרתה להוביל אותנו לנפילות האלה- איזה סיכוי יש לאדם אחד מול זה?

התפיסה הזו נותנת הסכמה שבשתיקה לנופלים בתועבות- "אני לא היחיד שנופל, אי אפשר שלא ליפול, כולם נופלים בזה…" יש כאלה המפרשים את מאמר הגמרא "אמר יהודה אמר רב, רוב בגזל ומיעוט בעריות והכל … באבק לשון הרע'"  כאילו כולנו חייבים לחטוא באבק לשון הרע. אבל האמת היא שהמאמר הזה מדבר על האנשים שחוטאים- ומבאר מהם החטאים הנפוצים ביותר. כמובן שאין הכרח להיכנס לקבוצה הלא כל כך מכובדת הזו, של החוטאים, וממילא האמירה "כולם נופלים באבק לשון הרע" אינה נכונה, ואי אפשר להסתתר מאחוריה כדי להצדיק את הנפילות.

מתוך תפיסה של "כולם נופלים", נובע גם חוסר המאמץ להתגבר, לתקן, לשים סייגים. הרי ממילא אין טעם אפילו לנסות. גם מי שנפל, מרשה לעצמו להמשיך ליפול- כי ממילא אין בכוחי להתגבר ולעצור…

הרב קוק כותב באורות ישראל:

"ההתגלות על דבר  גודל ערכו של האדם, על השפעתו הגדולה בשפעת החיים שלו, בגודל רוחו, ברצונו והופעת שכלו על ההויה, על כל היש, זאת היא חטיבה מיוחדת לישראל. רחוק רחוק מאד הוא העולם כולו מהכרה זו. הכל חושבים, שהאדם ביחש להמציאות הוא רק פסיבי, מושפע ולא משפיע. אבל הקטנה זו אין לה כל ערך באמת"

המחשבה שהאדם הוא חלש וחסר אונים מול השפעות מן החוץ, מקטינה אותו.  האמת היא שהאדם הוא בעל רצון ויכולת לבחור, ובבחירתו הטובה הוא משפיע על עצמו ועל העולם כולו.

חברה שלי, מחנכת דגולה ומנוסה אמרה לי פעם שהיא מודה לה' שכשהיא היתה בגיל ההתבגרות לא היה אינטרנט. בגיל הזה, עם כל ההורמונים והסקרנות… בטוח הייתי נופלת!האמירה הזו קיימת: מה יש לנו לצפות מהדור הזה? דור מסכן, חשוף לכל תועבות העולם, מכור לטכנולוגיה, מאבד במהירות את יכולת התקשורת הבין-אישית… מסכנים. דור חלוש, הלוואי שיצליחו להחזיק את עצמם, אין לנו שום ציפיות מהם לעשות מה שעשו אבותיהם מיישבי הארץ, שנלחמו והקריבו את גופם ונפשם למען הכלל. הדור הצעיר- הוא לא מה שהיה פעם.

ואולי האמת היא הפוכה?

למדנו שאין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון, אלא אם כן יכול לעמוד בו. זאת אומרת שאם אדם נדרש להתמודד עם מציאות קשה, ברור שטמונות בו היכולות והכוחות לעשות זאת בהצלחה.

הדור שלנו, "קיבל" מהקב"ה אתגר עצום- להתמודד עם האינטרנט ושלל דעות ותפיסות זרות. לפי זה, מוכרח שהוא במיוחד בעל כוחות עצומים של גבורה, של בירור, של אמת ועומק, על מנת שיוכל לעמוד בניסיון הזה.

ומכאן נובעת הקריאה לנו- ההורים והמחנכים- לשנות את המבט. ממבט מרחם ומחליש למבט שמצפה לגדולות. לראות נכוחה את הדור הצעיר וגם את עצמנו. יש לנו ולהם כוחות עצומים, ואין מקום לתבוסתנות שאומרת "טבעי שלא תשלוט בעצמך", להיפך.ברור שתשלוט בעצמך, ברור שאתה גיבור ומסוגל להתמודד. שנזכה.

והנה הרחבה למיטיבי לכת:

הדור הצעיר, זה לא מה שהיה פעם…בדיוק ככה, אומר יואל הנביא בפרק ג'. הדור הצעיר הוא ממש לא מה שהיה פעם, אלא הרבה יותר מזה.

"וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ"

והמלבי"ם על הפסוק מסביר:

כי יש שלש מדרגות,

א) הנבואה הגמורה,

ב) החזון שהוא למטה מהנבואה שיראה מחזות בהקיץ ע"י שיחול השפע על כח דמיונו,
ג) החלום … שהוא למטה מן השפע, ומעורב בו תערובות תבן וסיגים יותר מן החזון….
ובזה יאמר שהבנים והבנות הצעירים שהם נולדו בדור המשיח המוכן לרוח אלהי, הם ינבאו נבואות גמורות, "והזקנים" שהם נולדו בדור קדום רחוק מדור המשיח, לא יושפע עליהם רק "החלומות" … שהוא למטה מן החזון וכל שכן מהנבואה, "והבחורים" שהם נולדו גם כן לפני בא המשיח ולידתם היה קרוב לזמנו יותר מן הזקנים, הם "חזיונות יראו" שהוא שפע ממוצע בין הנבואה והחלום:

יש שלוש רמות בנבואה, ולרמת הנבואה הגדולה ביותר יזכו… דווקא הבנים והבנות הצעירים! ולמה? כי הם נולדים בדור המשיח, הם ברמה רוחנית גבוהה יותר מהוריהם ואפילו יותר מהזקנים. הנה לנו הוכחה מגבוה שהדור הצעיר שאותו אוהבים כל כך להכפיש הוא דווקא בעל יכולות עצומות, ומסוגל לגבהים רוחניים אפילו יותר מאבותיו.

קדימה, לחינוך דור הנביאים…

אולי יעניין אותך גם...

המדריך המעשי לכיבוד הורים (3)

שלום וברכה בפעמים הקודמות דיברנו על השלב הראשון בכיבוד הורים- להפסיק לשפוט ולהעניש את ההורים – לרדת ממגדל הפיקוח.   המדרגה הבאה היא לכבד אותם. רצינית?

קראי עוד »

פרגני לילדה לעשות כלים!

השבוע היתה לי שיחה מעניינת עם חברה, שבת התשע שלה קצת מערערת אותה בזמן האחרון. את שומעת? התעכבתי קצת בעבודה, ביקשתי ממנה לאסוף את אחיה

קראי עוד »

למה גיסתי המדהימה לא קיבלה את הילדים שלי?

"לפעמים כואב לי הלב על הילדים שלי.

אני רואה איך גיסתי מתנהגת עם הילדים שלה, באיזה סבלנות היא יושבת איתם, קוראת להם סיפורים, עושה איתם יצירות… ואני? אני שונאת לספר סיפורים ואין לי סבלנות ליצירות. אני רק נותנת לילדים שלי לשחק במשחקים קנויים בבית או מקסימום הולכת איתם לגינה… מסכנים!

קראי עוד »

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *