בראש השנה אנחנו ממליכים עלינו את הקב"ה בקול תרועת השופר.
קול התרועה הוא קול שבור, מדוע המלכת ה' היא ע"י שבר?
הקב"ה רוצה אותנו רצוצים, שבורים? "זבחי אלוקים רוח נשברה"?
כדי להבין את הרעיון ניקח לדוגמא מדינה. למדינה יש כללים ברורים (בירוקרטיה בלעז) ונהלים איך עושים כל דבר, מה מותר ומה אסור ומתי. כל אנשי המדינה מחוייבים לפעול לפי הכללים והחוקים האלה.
מיהו היחיד שיכול לשבור את הכלים ולפעול בניגוד לכללים?
רק המלך, שקבע אותם. בבית חולים יש נהלים לכל פרוצדורה, אבל ראש המחלקה יודע מתי יש מקרי חירום מיוחדים שבהם צריך לשבור את הכללים כדי להציל חולה. שבירת הכללים היא תכונה מלכותית.
גם לכל אחד מאיתנו יש כללים. חוקים פנימיים שלפעמים אנחנו אפילו לא מודעים להם.
החל מ'אני לא יכולה להתחיל את היום בלי קפה' וכלה ב'אני לא עונה למי שמדבר איתי בצורה כזו'. (ואבי אבות הכללים- הטעות הבסיסית שיש לכל אחד מאיתנו שגורמת לנו לחשוב כאילו 'אני שווה רק כש______'). ואנחנו מנהלים את חיינו לפי הכללים האלה.
בעל התשובה הוא מי שמוכן לשבור את הרגליו הרעים ואת הכללים שכובלים אותו. שמחליט שהוא עוזב ושובר את הכללים הישנים והלא טובים שלו. והקב"ה אומר- אתה שובר את הכללים? בוא, אני אשבור למענך את הכללים ואחתור חתירה מתחת כסא הכבוד ואקבל אותך בתשובה. מצד הכללים הרגילים בעולם- מי שחטא- אין לו מה לעשות. רק ה', מלך המלכים, יכול לשבור את הכללים ולקבל אותנו בתשובה.
מבוסס על שיעור נפלא של הרב קשתיאל. השיעור המלא נמצא פה:
שנזכה להיות מלכים באמת!
כתיבה וחתימה טובה לכם ולכל בית ישראל!
